אורי ז"ל היה ילד שמח, מלא אנרגיות ושמחת חיים. הוא ניצל כל רגע בחיים, לא בזבז זמן, ותמיד היה מוקף בחברים. מצחיק, חכם, מלא חיוניות, ומעולם לא שמענו ממנו "משעמם לי".

נעמי, אמו של אורי ז"ל, מספרת על נסיבות מותו של בנה האהוב: "אורי הוקפץ בשבת ולקח חלק במבצע שחרור קיבוץ נחל עוז. הוא נלחם שם משעות הצהריים המוקדמות. מאז ועד מותו ראינו אותו פעמיים בלבד: פעם אחת הגיע הביתה ל-24 שעות, שגם אותן חלקנו עם חבריו, ובפעם השנייה נסענו לבסיס והיינו איתו זמן קצר. לא ראינו אותו חודשיים לפני שנהרג. הוא נפגע קשה מפגיעת טיל יחד עם חברו שגם הוא נהרג באירוע. הוא פונה במצב קשה מאוד לבית החולים סורוקה, ובתום יממה נקבע מותו המוחי."

בנופלו הותיר אחריו אורי ז"ל את הוריו, חגי ונעמי, ואת אחותו יובל. המשפחה מתגוררת כיום בשכונת גליל ים בהרצליה.

נעמי, אמו של אורי ז"ל, מספרת: "הרב יוסף יצחק מחב"ד הרצליה, ניהל את טקס הלוויה הצבאית של אורי, ובמהלכו התרשם מאוד מדמותו של אורי דרך ההספדים המרגשים שסיפרו על אופיו המדהים. הרב סיפר לנו על פרויקט מדהים בשם 'ארוחה חמה' של חב"ד הרצליה, במסגרתו הם מחלקים מדי יום 350 מנות מזון למשפחות מעוטות יכולת, ניצולי שואה, מחוסרי דיור, אלמנות ועוד, וביקש לערוך את הפעילות לזכרו ולמען הנצחתו. 'ארוחה חמה' הוא פרויקט שמאוד מתאים להנצחתו של אורי ז"ל, שתמיד הסתכל על מי שאין לו, ילד שהציל ילדים מחרמות, ילד של נתינה."